אמן דר. סרג׳ ריינאוד דה לה פרייר

 

סרג׳ ריינאוד דה לה פרייר נולד בפריז, צרפת ב18 בינואר 1916. מגיל צעיר היו לו מתנות רוחניים ותכונות מולדות למחקר המדע, במובן של ידע בלתי מוגבל. היתה לו ביבליוגרפיה מיוחדת במינה, מורשה שקיבל מדור דור ממשפחתו, עם שושלת עתיקה. בחייו הוא שיכלל מתנותיו הרוחניים שהיו לו בגלל ההכשרה האוניברסיטאית המקיפה ובגלל הידע של תרבות האוניברסלית שאפיינו אותו, מחוץ לחוויותיו הרבות שרכש במשך מסעותיו והפעילות הבינלאומית.

 

באמנות הוא היה נמשך לציור, התחיל את הקריירה שלו בהתפתחות שלפני הזמן, כאשר עדיין לא היה אפילו בן שנים עשר. בבית הספר, למרות נטייתו לציור עט, נשען בצבעי מים. הוא ניסה כמה שנים בציור שמן, אבל שוב חזר לצבעי מים. הפעם עם שיטה מיוחדת כאילו היתה ציור שמן, צייר תחת השגחתו של אדון ואן דאר סטוק, והוא למרות שלא היה צייר בצבעי מים אורתודוקסי, שמר כמה מזה בבית ספר ציור.

 

בבית ספר ציור עבד בסגנון של ינגרס.

ב1928 כאשר הוא היה בן שנים עשר השתתף בתחרות בינלאומית וקיבל את הפרס ״ארנסט רוסיל״ לאחר קבלת הפרס הוא היה מוכר כהתלמיד החרוץ והכי טוב ביותר ביבשת אירופה.

 

ב1929 השתתף בתחרות תערוכה אמנית אך בעיקר לא מפנה את תשומת לב השופטים עם ציורו של חתך קלאסי שבו השקיע סבלנות רבה, מול ציורים עם חתך סובייקטיבי; אבל עם חזרתו לתחרות בשנה הבאה מציג הרכב סמלי ואתו הוא זוכה לפרס ראשון.

 

בין השנים 1930 ו1935 הוא עובד ציור פחם, טמפרה וציור גואש, אבל מעל ״העתק״ תמונות, נופים, פריטים. רק בשנת 1937 הוא מתרחק ״משורת טקסט״ כדי לכוון לציור הסובייקטיבי, המופשט וההרכב הסמלי

 

מקבל ברכות מריימקר האמן ההולנדי הגדול על ידי סדרה של שתים עשר יצירות בגיר אדום. לאחר הייתה לו שתיקה ציורית של 10 שנים עד 1949. גם היתה לו השראה בג'ון סל קוטמן, ובה מצייר כמה ציורים ותמונות; באותה שנה למד על האוסף של ואן גוך בניו יורק; הוא מיצר העתקים: "בית החולים של סן-רמו" ואת "הגבעה של פרובנס" ומבצע כמה ציורים בהשפעה של ואן גוך.

 

בסידרתו של שנים עשר סימנים גלגל המזלות מציג סיבות למדיטציה ומדגיש יותר על הגוון מאשר על הסמל הגרפי; בסידרה זו המזלות הם כמנדלות של הזיה ודמיון ודרכם, כמו שהוא אומר, "כמה אנשים יכולים למצוא את דרכם אל תוך עולמם הסובייקטיבי עם חזון של גדול לאין שיעור עד השליטה בתחום האוניברסלי״.

 

הוא לא הקדיש את חייו רק לאמנות, אלה שגם התעניין במדע, ברפואה וביוגה (מאז שהוא היה בן עשרים), בדידקטיקה, בפילוסופיה ובתיאולוגיה. ׳

 

מבהיר עניין בפסיכולוגיה; עושה מחקר על יחסי הגומלין של אדם והיקום על תרבויות עתיקות, והוא גם מעוניין במחקרים לשוניים. הוא רוכן בפילוסופיה, ברפואה, בתורת ההכרה של החיים, האפיסטמולוגיה, מחפש ולומד כל התיאוריות ללא הקפדה על כל. ׳

 

בין השנים 1939 ו1941 נסע לפון אפריקה ולמיזרח התיכון, ומ1947 עד 1953 נוסע ללא לאות בחמשת היבשות ומבקר ב43 מדינות. לאחר שהותו באמריקה וביקורו באסיה היה כמעט שנתיים באוסטרליה. כבן אדם של מושגים אוניברסליים ביקר גם במכה בערב הסעודית, פלסטין וארץ ישראל.

 

חוזר לאירופה ומתישב בניס, באלפים ימיים הצרפתים, ארץ מולדתו. שם הוא סיים עבודותיו הספרותיות העצומות. באותה תקופה הוא מתמנה כמנהל המכון לאנתרופולוגיה ופרהיסטוריה שבניס.

 

הוא מצייר תמונות נוף עם ראייה סינטגמטית,כלומר, ברייא של מערכת בו-זמנית של משמעויות שונות מחוברת זה לזה, כמו בהוראה של יבשות שונות, ושל מסורות שונות במיוחד ממזרח וממערב, בדיוק בתקופה שבה הערכים מעורבים בסינתזה ובסינטגמה. יצירתו נוגעת ברגישות עשירה בהשקפה המונית, ביחס עם המושג הידאוגרמתי של הצביעה ושוקל בזה הצלם והדמות כמציאות חדשה לקיומה שבה כל צורה, כל כתם של צבע, וכל שורה יכולות להיות מכובדת, להתבלט מהרקע, בניגוד לצורות אחרות, כתמי צבע אחרים וקווים אחרים המציגים, לעתים באופן בלתי מורגש, סמלים ומשמעויות של התגלות עמוקה יותר.כל זה גרם למצב שבה הוא מוכר ונאמר, על ידי מבקרי אמנות, כצייר שאין דומה (קליירט דודא, מנהלת הגלריה רנואר בניס).

 

בפריז ב1947 מייסד את ההפדרציה הבינלאומית של אגודות מדעיות. וב15 בפברואר ב1960 מחדש את חוקת הפדרציה ומעביר את המטה שלה לניס במועדון ל׳ארטיסטיק, מקום שהיה קרוב לביתו ברמת קרבסל, מרכז אמנות מלא פרסום ותהלה בשנות ה50. כל זה היה בהתאם לגישתו הטרסנדנטלית ומוקדם לזמנו של אחדות בין מדע ואמנות בתוך התחום של תורת הכרת החיים (אפיסטמולוגיה) ולהבנה המלאה. גם הוא מייסד את אחדות הגדולה האוניברסלית, מוסד לתרבות העולמי ולחינוך האנושות. ׳

 

לאחר שהעלה את תחזיות של המוסדות הבינלאומיות שהוא יסד, הגיע זמן פטירתו מהעולם ביום 27 בדצמבר 1962. בקורות החיים שלו צבורים כל מיני תארים, מדליות ותעודות. בחייו הוא זכה בהרבה מינויים: חבר כבוד, מפקד, אדון כבוד ואקדמי מיוחד במספר אוניברסיטאות. ׳

 

עבודתו העצומה והמצטיינת נעה בכל התחומים של חיי האדם, מהמדע לאמנות, ומהפילוסופיה לדידקטיקה (חכמת ההוראה), וכך הוא הקים סינתזה להשגת שלמות בבני האדם. מעומק מחשבתו נבעו מוסדות גדולים וחשובים במינם כמו הקרן של בתי הספר החופשיים למחקר מדע לילדים, שנוסד על יד תלמידיו המובהקים דר. דוד חואן פריס אוליברס והעורך חשבון מריאה נילדה סרף ארבולו. מוסד זה עוסק, מאז שנברא בשנות ה70, בהכשרת כשרונות בילדות ובילדים ומארגן, כל שנתיים, קונגרסים בינלאומיים באמריקה הלטינית להתפתחות הכישרון של ילדות העולם למען השלום.

 

 ביום 23 במאי בשנת 1981, בניס, בצרפת היתקיים אירוע רשמי להוקרה וכבוד של ד"ר סרג׳ ריינו דה לה פרייר, שבו הוא היה מינה ומוכר ״כגלוריה דה צרפת״ תפארת של צרפת, באירוע, ממשלת צרפת פתח באופן חגיגי ורשמי האובליסק והאסטלה לזכרו עם הקטגוריה בל תימחה של אנדרטה ציבורי בכיכר לזכרו במסלול 4 של רחוב היער הקדוש עם שדרה קולומבריום של בית הקברות המזרחי באותה העיר.